האם יש צורך לתת טיפול לילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז רק במהלך ימי הלימודים או גם בחופשות ואיך להצליח לחזור לשיגרה ובלי להזיק לילדים? מומחה לרפואת ילדים מסביר
ד"ר אריה אשכנזי

אחרי החופש הגדול והחגים, השגרה צפויה לחזור ואיתה קשיי ההתאקלמות. הקושי עלול להתעצם בקרב ילדים, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בילדים שאובחנו כסובלים מהפרעת קשב וריכוז.

עבור אלו הסובלים מההפרעה ומטופלים באופן רצוף וקבוע לאורך השנה, החזרה לסדר יום קבוע היא כפי הנראה קלה יותר. רופאים ואנשי מקצוע עדיין תומכים בהפסקת הטיפול התרופתי בהפרעת קשב וריכוז בתקופת הקיץ וחופשות, למרות שמטרתו של הטיפול כיום אינה מסתכמת בהתמודדות מיטבית עם ההפרעה בשעות הלימודים.

הפרעת קשב וריכוז נוגעת בכל תחומי החיים של אלו הסובלים ממנה, ולה השפעה על יכולת הלמידה והריכוז, אך היא משפיעה לא פחות על התחום האישי והבינאישי של הסובלים ממנה. לכן, ברוב המקרים ההמלצה היא להמשיך בטיפול התרופתי בקרב ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, גם בחופשות.

אבחון בתחילת שנת הלימודים

הפרעת קשב וריכוז עשויה להופיע כבר בגילאים צעירים. עם זאת, ברוב המקרים, הסימנים הראשונים להפרעה יופיעו רק עם הכניסה למסגרת הבית-ספרית, בשל הדרישות החדשות להן מצופים הילדים, ובייחוד כיוון שמרגע זה ניתן לבחון את התנהגותו של הילד, אל מול בני כיתתו האחרים.

הפרעת קשב וריכוז עשויה להופיע לצד התנהגות אימפולסיבית ופעלתנות יתר, התפרצויות והפרעות במהלך שיעורים כמו קושי לשבת במקום אחד ולהתרכז למשך זמן קצוב, עשויים להיות ביטוי להפרעה.

הפרעת קשב וריכוז המלווה באימפולסיביות הינה שכיחה פי 4 בקרב בנים לעומת בנות, וסימפטומים אלו הופכים אותה לקלה יותר לאבחון.

ילדים הסובלים מהפרעה 'שקטה', שאינה מלווה בהיפראקטיביות ובאימפולסיביות, עשויים להיות מאובחנים בשלב מאוחר יותר, מכיוון שהתנהגותם אינה מושכת תשומת לב מיוחדת, יחסית ליתר בני כיתתם.

לעתים, אותם ילדים יצליחו להגיע להישגים מרשימים בבית הספר היסודי, כאשר עם המעבר 'למגרש של הגדולים', לחטיבה ולתיכון, יופיעו הסימנים הראשונים להפרעה, ובראשם ירידה משמעותית בהישגים הלימודיים.

כאן נכנסת לתמונה חשיבותם של מורים וצוות בית הספר, כאשר עירנותם עשויה לסייע באיתור הסימנים להפרעה, ביניהם התנהגות חולמנית ומרוחקת בכיתה.

מתי להתחיל את הטיפול תרופתי?

הפרעת קשב וריכוז הינה אחת ההפרעות היחידות שניתן לטפל בה ולהביא לאיזונה, ולהתמודד מיטבית איתה בעזרת טיפול תרופתי.

חשוב מאוד להבין כי הפרעת קשב וריכוז אינה מאפשרת לילד למצות את יכולתיו וכישוריו השונים, ולכן לדחיית הטיפול התרופתי עשויות להיות השלכות משמעותיות, הן בתחום הלימודי והן בתחום האישי, בפגיעה בביטחון ובדימוי העצמי של הילד.

ילד שהפרעתו אינו מטופלת, עשוי לספוג תגובות שליליות מהסביבה. הדבר עשוי לבוא לידי ביטוי החל מביקורת וענישה מצד המורים על התנהגות בלתי תקינה וחוסר השתדלות בלימודים, ועד ליחס שלילי מצד יתר התלמידים והחברים.

חשוב מאוד להתאים לכל ילד טיפול באופן אישי, שיענה על הקשיים וצרכיו האישיים, הנובעים מההפרעה. כיום קיים מגוון רב של טיפולים, הנחלקים למספר משפחות: תרופות ממשפחת האמפתנימים (ויואנס ואדרל), בה קיים ניסיון טיפולי של למעלה משבעים שנה, ותרופות ממשפחת המתילפנידאט (ריטלין על סוגיו השונים וקונצרטה).

כל התרופות הינן יעילות בטיפול בהפרעת קשב וריכוז. ריטלין LA מכסה היטב את שעות בית הספר, אולם במקרים רבים נחוצה השפעה ארוכת טווח, מעבר לשעות בית הספר.

קיימת העדפה לתרופות שהשפעתן ארוכות טווח, כדוגמת ויואנס, שמשך השפעתה כ-13 שעות, וקונצרטה כ-12 שעות. ככל שמשך השפעתה של התרופה ארוך יותר, כך יוכל הילד לתפקד באופן מיטבי לאורך היום, ואף לאחר שעות בית הספר. הטיפול יסייע לו בשמירה על התפקוד גם בשעות אחר הצהריים ובמסגרות השונות.

עם תחילתו של הטיפול התרופתי, מומלץ להתחיל במתן מינון נמוך ולהעלות את המינון בהדרגה ובהתאם לצורך. חשוב כי ההורים יהיו מודעים לתופעות הלוואי השכיחות שעשויות להופיע עם תחילת הטיפול, ביניהן: ירידה בתאבון, כאבי בטן, קשיים בהרדמות, ועצבנות קלה.

כל אלו חולפים לרוב זמן קצר לאחר תחילת הטיפול. מודעות לתופעות הלוואי האפשריות תסייע להורים להבין את התנהגותו של הילד, ולשייך אותן לתופעות הלוואי החולפות, ולהמנע ממחשבה שגויה לפיה הטיפול אינו יעיל.

פעמים רבות, ילדים עם הפרעת קשב וריכוז עשויים לסבול ממגוון בעיות נוספות, כדוגמת לקויות למידה, חרדות, התנהגות מתריסה ועוד. טיפול תרופתי להפרעה עשוי לסייע בהתמודדות עם בעיות נלוות אלו, אך במקרה הצורך ניתן לשלב טיפולים נוספים, שהינם ייעודיים לטיפול לבעיות הנלוות, כמו טיפול פסיכולוגי, התנהגותי, הדרכת הורים, הוראה מתקנת ועוד.

כיצד ניתן להקל על הילדים בחזרה לבית הספר?

עבור ילדים המאובחנים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז, להלן מספר עצות ישימות שיסייעו להם להתמודד באופן מיטבי עם החזרה ללימודים:

מומלץ להושיב ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז בתחילת הכיתה. כך, קשר העין עם המורה וקרבת הילד ללוח תסייע לו לשמור על ריכוז ולהפחית את הסחות הדעת.

כן להפסקות יזומות. ישנם ילדים שהפסקות יזומות קצרות במהלך השיעורים, יסייעו להם 'לאסוף את עצמם' ולחזור לקשב וריכוז. במידת הצורך, יש לאפשר לילדים הסובלים מההפרעה לגשת לשתות מים ולחזור לכיתה לאחר כמה דקות.

התאמת מינון. במידה והילד לא המשיך בטיפול התרופתי במהלך החופשה, בדקו האם המינון עדיין מתאים עבורו או שיש צורך לשנותו, בהתאם לסימפטומים של ההפרעה והתבגרותו של הילד.

להקל על לקויי למידה. על בית הספר לאפשר לילדים הסובלים גם מלקויות למידה, לאחר אבחון דידקטי, ובהתאם לצורך, הקלות כדוגמת הארכת זמן במבחנים וסיוע פרטני ככל שניתן.

הכל נשאר במשפחה. למשפחה חשיבות רבה בסיוע לילד בהתמודדות עם ההפרעה. על ההורים להבין את משמעות הבעיה ולקבל אותה ואת השפעותיה השונות. ברגע שההורה יודע שהבעיה הינה אמיתית והילד לא 'עושה את עצמו', התייחסותו לילד תשתנה בהתאם.

אין לכעוס על ילד שמתקשה למשל לעשות שיעורי בית כאשר הוא אינו תחת השפעת הטיפול התרופתי.

במידת הצורך, ניתן להעזר בהדרכת הורים, המתבצעת על ידי פסיכולוגים ואנשי מקצוע שהוכשרו לכך. אלו עשויים להעניק להורים כלים לקבל את ההפרעה של ילדיהם ולהתמודד עמה.

עבור ילדים שטרם אובחנו

תשומת לב היא שם המשחק, הורים ומורים, שימו לב להתנהגות הילד. אם הילד מתפרץ בשיעורים, מתקשה בשמירה על הריכוז, מראה ירידה בהישגים או 'מרחף' בשיעורים – אלו עשויים להיות סימנים להפרעת קשב וריכוז.

במידת הצורך פנו אל איש מקצוע לייעוץ והערכה (נוירולוג, פסיכיאטר,רופא ילדים/רופא משפחה בעל הכשרה מתאימה, ופסיכולוג).
הכותב הוא מומחה לנוירולוגיית ילדים ורפואת ילדים, סגן מנהלת המכון להתפתחות הילד בשיבא